מאת: דיקלה קורן דיין "…ואז הראיתי לו מה זה! אחרי שגמרתי איתו, היה צריך להסיע אותו לבית חולים," אמרה צעירה דו-האסטית גדולת ממדים לשתי חברותיה. "בסוף הוא זה שנדחק לחללית-אוּבּר הפיצית הזאתי. צוחק מי שצוחק אחרון."  בזמן שראשה האחד של …

קפה ביטלג'וז Read More »

מאת: שרית גרדוול שבתאי, הידוע בשמו המלא "שבתאי הנוכל", נשכב על מה שהיה פעם מגרש כדורגל והסיר את מסכת החמצן. זה היה לילה זרוע כוכבים. פעם אהב לילות כאלו, בשנים האחרונות שנא אותם. לא את הלילות – בעיקר את הכוכבים. …

שבתאי הנוכל Read More »

מאת: אייל רונאל אני ואחותי רננה די שונות אחת מהשנייה. היא מאוד משקיענית, טובה בלימודים, מוצלחת כזאת. וזה לא שאני גרועה או משהו, גם אני בסדר, גם אני אוהבת לקרוא, וחוץ מזה אני ממש לא בתחרות איתה. היא בכל זאת …

המתנה של אחותי Read More »

מאת: קרן סול גולדשטיין אלפי השמיים השחורים היו זרועי כוכבים בלילה ההוא. אור הירח היה קלוש הפעם, שלא כמו בימים אחרים. כלבים נבחו מרחוק, וקריאתם נשמעה היטב ברחוב השומם. הבניינים היו חשוכים ולא הייתה דרך לדעת שמישהו חי בהם. ישבתי …

איך פגשתי את נער הירח לראשונה Read More »

מאת: ענבר גרינשטיין בלילה שבו זהורה נולדה, הופיע כוכב התחש בשמיים. איש לא חזה את בואו, אבל השמועה פשטה כסביונים באביב וכל הכפר נאסף כדי לחזות בו, נוצץ ובהיר. הוא שהה שעה קלה ברום השמיים הכהים, כמתרפק על מבטיהם, ונעלם. …

שוליית התוכֵן Read More »

מאת: סרפנט הפרופסור רץ אל תוך ספינת החלל, מתנשף. הוא טרק מאחוריו את הדלת, מותיר את צעקות החיילים המעומעמות מאחוריו. "אקו, פרוטוקול איטום מלא." פקד במהירות. המבנה כולו התעורר לחיים בזמזום, אורות בוהקים נדלקים והדלתות נאטמות בצליל יניקה. דמות אישה …

הכוכב האפל Read More »

מאת: ליאור ויינשטיין "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (שמות כ, כ) * הכוכבים שוב תקפו בלילה. אני יודעת את זה, למרות שאלישבע מכחישה. היא טוענת שאלו רק שמועות, בדיוק כפי שהיא טוענת בכל פעם שהכוכבים …

לא תעשון איתי Read More »

מאת: מיכל סחף הייתי בת שש-עשרה כשזכיתי במקום הראשון באולימפיאדה לאסטרונומיה וחקר החלל שנערכה באוניברסיטת תל-אביב. אם תחפשו בעיתונים מאותה תקופה – שנות התשעים של המאה העשרים –  תמצאו סיקור של התחרות. הייתי צעירת המשתתפים בגמר, והבת היחידה, מה שהפך …

חרטה Read More »

מאת: אמיר שמואל בזה אחר זה התגשמו כולם. כל אחד מעל כוכבו.  "הזדרזו כולכם ובואו אלי" קראה לעומתם מרילין, והם ריחפו לכיוון קולה. "מהר…" האיצה בהם "…יש לנו רק חמש עשרה דקות ויש לי כל כך הרבה מה לספר לכם" …

תהילה Read More »

מאת: שירה אהלל שנהב כשהייתי קטנה אהבתי את הכוכבים, הם סימלו אינסוף אפשרויות. כשהייתי קטנה היו אינסוף אפשרויות. עכשיו כבר אין כל כך הרבה אפשרויות, המציאות חסמה אותן.   בתיכון לא מתייחסים אלי, אולי אני בלתי נראית. אני חושבת שזו …

לראות אותי באמת Read More »

נגישות