היום הייתי בטוח שאני עומד למות. אני פוקח את עיני, ממצמץ ומשפשף אותן קלות. זה עתה התעוררתי משינה קצרה ומוצא את עצמי בגובה של כעשרה קילומטר, יושב ליד החלון בתוך מטוס גדול מלא עד אפס מקום. השמים בהירים והשמש התלויה …
הסימן של אטי
המטרה הושגה, סוף כל סוף, וכל העולם כעת נתון לרשותי. מהמערב ועד המזרח, מהקוטב הצפוני ועד אנטרקטיקה; כל מי שיש לו את האמצעי הספציפי הזה, יכול כעת להיות נתון לשליטתי, בכל עת אפשרית. זה בלתי נמנע, זה אוניברסאלי; חיים שלמים …
הנסיך הלבן
קוראים לי יפתח. זה הדבר המחורבן היחיד שזכרתי כשהתעוררתי משינה, ישנתי? התעלפתי? אין לי מושג מי אני. צליל מהדהד, גבוה, צורם וחד נמוג מאוזניי ונדמה כי נוזל לקרקע מתחתיי, קרקע במרקם של קמח תפוחי אדמה, גדושה, חלקה ולא נעימה. פקחתי …
המכשפשופה
הסוס דהר על פני כרי הדשא הירוקים, על יד האגמים התכולים ובמעלה הגבעות התלולות. בעלי החיים הקטנים נסו מפניו, הילדים בשדות עצרו להתבונן בו בפליאה, תחושת המהירות הייתה משכרת ממש. כל רכיבה על הסוס הזה הייתה חוויה בלתי נשכחת. …
היער
הן נסעו שעות, חזרה הביתה אחרי חופשה במחוזות הצפון. הן נסעו באביב ולמרות קצת אלרגיות של מימי הכל היה מעל ומעבר למה שציפו לו. הפרחים שגידלו בעלי הצימר היו בשיא תפארתם. כלניות, פרגים, ורדים. אפילו פירות שנקטפו ישירות מהגינה המשותפת …
היה נותן בהם סימנים
אני מציצה לתוך אחד הסירים שעל הכיריים, הריח מספר לי על המרק שמתבשל כאן. כופתאות לבנבנות אפרפרות נדחקות זו אל זו וביניהן מציצים גזרים ופיסות של עלי שמיר. "חמודה, למה את עוד לא לבושה", אמא נכנסת למטבח, "תיכף מתחילים". "עוד …
החקירה
בנעל של מיכאל אייזנשטות היה חור. לא היה זה חור גדול במיוחד, כזה שאמור לעורר תימהון יוצא דופן, אלא שמבעדו בצבצה גרב כתומה, דהויה מעט, שכבר ידעה ימים רעננים יותר. מיכאל אייזנשטות תמיד הקפיד להניח את רגליו על השולחן בחדר …
תפוזים
כשהשעון המעורר צלצל נועם הייתה עמוק בתוך חלום מוזר על קניית שוקולד. היא הושיטה את ידה ללחוץ על הסנוז שיתן לה עוד חמש דקות, מקווה לחזור לחלום ואולי להספיק גם לטעום משהו. במקום הטלפון היא מצאה כדור מחוספס ומוזר. לא …
שעון הקיץ והרומן הראשון
״הכול קיים כדי להוביל לספר״ — סטפן מלרמה, ׳הזיות׳ כשהציעו לו החברים לרדת לסיני, כבר רקם בני כחובב סטארגייט מושבע תכניות אחרות שמערבות יותר פירמידות והרבה פחות סתלבט על החוף. וכך הוא התחמק עם שחר ומצא עצמו בחנות שעונים …
שירוגליפים
הם לא הבינו אותו. משהו בו, בהתנהלות שלו, גרם להם תחושה של חוסר נוחות. הוא ראה אותם כמו שהם והם העדיפו לראותו כמה שפחות. הוא היה איש שטח. זאב בודד. ידע לקרוא את צפונות הכדור הזקן שלנו כספר פתוח. בכל …
נגישות
