לפנות בוקר. האפלה מוחלטת בחדר המדרגות. הרגליים מובילות אותי. הן מכירות את הדרך, את המקצב של תשע מדרגות בשתי קפיצות וסיבוב חד, כפול שש קומות. אני נצמד לקירות, מעקה אין. בכניסה לבניין אני עוצר לרגע, נשימה עמוקה, ומאזין. כבר קרה …
לפנות בוקר. האפלה מוחלטת בחדר המדרגות. הרגליים מובילות אותי. הן מכירות את הדרך, את המקצב של תשע מדרגות בשתי קפיצות וסיבוב חד, כפול שש קומות. אני נצמד לקירות, מעקה אין. בכניסה לבניין אני עוצר לרגע, נשימה עמוקה, ומאזין. כבר קרה …
פעמון הדירה צלצל. מיכה הלך לדלת. רגע לפני שפתח, בדק את בבואתו בראי שבמבואה. הוא יישר, שוב, את החולצה, אך הכפתורים עדיין לא היו מסודרים אחד מעל השני. דמותו בראי קפצה את אגרופיה, ואמרה לו בקול: 'יש לך את זה!' …
כשהייתי קטנה חלמתי על פיות. כשהתבגרתי, פגשתי אחת. זה היה שונה מכל מה שדמיינתי, ובו זמנית יותר ופחות קסום. בליל פברואר קר במיוחד, חזרתי הביתה אחרי משמרת ארוכה בבית הקפה. השמים היו מעוננים, הקור חדר לעצמות, אבל בלי גשם …
הדבר המנוגד ביותר למנוחה שלווה באמבטיה זה דפיקות על הקיר, וברגע זה אני חווה את שניהם. עיניי מבקשות להיפתח אבל אני מתאמץ לשמור אותן סגורות במחשבה שהזעם יעבור. האדווה במים הופכת פראית והחדר כמו זז במרחב. אני והיא בילינו ככה …
אני אף פעם לא אשכח את היום שבו התחילו הבעיות, שדווקא התחיל כמו יום נהדר. הוא הרגיש את החללית הקטנה שלי מתקרבת הביתה בחושיו המחודדים, ושמעתי את ההתלהבות שלו גם ממרחק של מיליון קילומטר, עוד לפני שיכולתי לראות את הנקודה …
הקדמה באזור תעשייתי, בין חברות ומסעדות / עמד לו בניין בן חמש קומות./ ומי עבד במשרד? מיני עופות / אך ראשית נתחיל במנהלת הטיר-לול / לא אחרת מאשר – שועלה… שועלה בטיר-לול התרנגולות, כאילו – מה? הרושם הראשוני ממנהלת …
הוא היה מודע לחלוטין לגופו היושב במערה בשיכול רגליים, אך הרגיש כאילו אין פיסת הבשר הזו נוגעת לו במיוחד עת הניח לתודעתו לשוטט במחוזות אחרים. הייתה זו פריווילגיה השמורה למפסידים, שכן דרך המנצחים היא לרוץ לעבר הקרב הבא, לתור אחר …
בשפתיים חשוקות על ההגה כל הדרך הביתה. במושב האחורי הייתה מוטלת שקית שחורה אטומה בתוך קופסת קרטון. דרך המראה המרכזית דיברה איתה ברוך: "מי טוב? מי טוב?" משכה את המשפט בניגון עליז, כשם שמדברים לפעוט, אבל קולה נסדק ונשבר. " …
״במקום בו שני המישורים נפגשים, כשהלבן פוגש את השחור, כשאור היום חזק כשיהיה, נעלם לאחר צעד בודד.״ נים נזכר בציטוט האחרון שקרא מתוך הספר הלבן. מבטו פנה קדימה, אל יער של עצים דקים, שחורים ומתקלפים ללא עלים, שאולי והיה ניתן …
איפה את, יקירתי? אתה לא רואה אותי? חשוך כאן, יקירה. עקוב אחרי הקול שלי. הוא מגיע מכל הכיוונים. אז עקוב אחר הסימנים. אתה עומד בגן גדול, העשבים בו לא ירוקים ואין מי שמדבר מלבד הציפורים. הם לא קמלים, לא …