מאת: לירי אברהמי שחר סוף סוף, אחרי שנים רבות של ריחוק, סוחר החלל הצנוע פִינִיק אלטראינוֹס שב למולדתו. הוא הנחית את הגרוטאה הקטנה שנהג לקרוא לה חללית במנחת רחב הידיים שליד העיר, והביט במבנים הגבוהים שזהרו בלילה באור רך, דומים …
האור בקצה המנהרה
מאת: אפרת פאוקר ספארק סיים להחליף את מנגנון האיטום בגזרה 3 של תחנת הכוח. למזלו, הוא איתר הפעם את דליפת הקרינה ממש בתחילתה. אחרי קרוב לעשור בתפקידו כאחראי תחזוקה ראשי הוא כבר הכיר בעל פה את האזורים המועדים לפורענות. למרות …
מלאו את תבל וכיבשוה
מאת: עמי קורן פרק 1 שמו היה Q18X75604, ובשם זה ייזכר בכל המרחב עד קץ כל הימים. המדען איתו נפגש – נקרא P34L61289. וגם הוא ייזכר. כמובן, שאף אחד מהם לא ידע מהם העתידים האפשריים, ולאיזה מהם יתפצל אירוע נחיתתה …
כוכבים מזהב
מאת: מורן עמרמי רוזנבוים עדי אומרת שהכוכבים לא שווים כלום. שהם לא פרס אמיתי בכלל, ושאם המדריכים רוצים לעודד את הילדים להצטיין הם צריכים לתת להם משהו עם ערך, לא מדבקה עלובה בצבע זהב ליד השם. אבל לעדי יש רק …
האור שבי
מאת: צוק בן ארי סוף פורים, כ"ז בשבט היי. קוראים לי צ'רלי ואני כוכב בן 12!! אני מקים עיתון בית ספר, ואני כבר בכיתה כוכ (כיתה ו'). אני גר ברחוב הדובה הגדולה בשכונת שביל החלב. זה נמצא היישר בחלל. ככה …
מתחת לכוכב הירוק
מאת: אריאל בכר קנט הזר ישב מול השריף והעביר חתיכת מקל קינמון לעוס בין אצבעותיו הזריזות. "אז למה אתה כאן, באלבסטר?" השריף לא הרים מבטו מערמת כרזות מבוקשים, מנסה למצוא את פני הזר באחת מהן. "רק מים," אמר הזר. קולו …
חסר עתידות
מאת: רועי שמואלי הציוד הרפואי כבר היה מוכן במרכז הפלנטריום. האור היחיד שהיה בחדר הגיע ממנורות כיווניות, הן תוכננו במיוחד כדי להאיר את מרכז החדר בלי לפגוע במקרנים של הפלנטריום. בצד נמנם מול המחשב הטכנאי התורן. טאק, טאק, טאק. הטכנאי …
ללכת בין כוכבים
מאת: יגל בבלי השמיים היו לוח ענק של קטיפה שחורה, מבריק ומרוחק, מלאים בכוכבים קטנים ונוצצים. כל כוכב היה כמו פיסת זהב שהושלכה לתוך הלילה, משאירה אחריה זוהר רך ומסתורי. בין הכוכבים נדמה היה שהריק הגדול בולע כל דבר, מתמלא …
כוכבים שחורים
מאת: רויטל גולדשמיד כשהייתי בת חמש, אבא הראה לי לראשונה את הכוכבים דרך טלסקופ ישן שהציב על גג הבניין. אני זוכרת את הציפייה כל אחר הצהרים, שישוב מהעבודה, את דלת העץ שהפרידה בין הד-חדר-המדרגות בקומה החמישית לבין השקט והרוח בחוץ. …
מאליון
מאת: רעות גילת אפו "שמך הוא מאליון?" שאל פקיד מתוסכל שהיה נראה אבוד בתור הר הניירת שעל שולחנו. המחשבים קרסו באותו יום והוא היה מוכרח לצאת מהמשרד לפני השעה ארבע אחר הצהריים. הגברת בשיער הירוק, החלק והמבריק שישבה מולו לא …
נגישות
