אני לא מצאתי מכונת זמן זמינה ולכן פניתי למטפלת. המטפלת לא שלטה על המרחב והזמן, היא בקושי שלטה על הכאוס בביתה אך הייתה לה היכולת המשוכללת להניע נפשות על פני מפת החיים כאילו היה קנבס מתוח לרגליהם. זו הסיבה שחזרתי …
טוויטי
קאסוטו שכב על המיטה שלו, אפשר להגיד שהוא חלם חלומות שכל בן 16 חולם. אבל זה היה מקרה מעט שונה כי מולו הוא ראה את מלי, השכנה בת ה-17, היא הביטה בו וחייכה. הסרבל הכחול ולאורכו פסים אפורים הדגיש את …
חרבו של מארס
אומרים שלאל המלחמה חרב, אותה מעניק למנהיג שהוא מוצא כראוי לאחוז בה. האוחז בחרב לעולם לא יובס בקרב, כל עוד האל לצידו, כל עוד החרב בידו. האוחז בחרבו של האל יוביל את אנשיו לעושר רב. הוא יוביל את סוסיהם לשטחי …
חיים חדשים
הגיע הזמן לעזוב הכל מחליט ג׳ק. כל דבר שהוא מכיר, המשפחה שלו, החברים.ות, העיר, הפרברים, העבודה, הכל. לצאת להרפתקה חדשה לגמרי. כבר הרבה זמן הוא מרגיש תחושת תקיעות בחיים שלו, ששום דבר לא מתקדם, אבל עכשיו ג׳ק מרגיש שהתחושה הזו …
וינאה
ומה יפו מלבושייך, אדומים נאים. יריעות משי של זהב והן קרעי מתום, כי רצועות השמש מבקעות בהן פסים, חוטי שני. ומרחבייך אין להם שני, וגם הים יתבייש אל מול גלייך. אם המים חסרים בך, אני יכול לשתות נופייך. ושמך הישימון …
ותודה לכולכם שבאתם
לא משנה כמה פעמים עשיתי את זה, לכתוב הספד אף פעם לא הופך ונהיה יותר קל. ניסיתי, באמת. הדפים האלה שאני מחזיק? דיו מדפסת מרוח, מהול בדמעות. כאילו, מה אני אכתוב? איך להתחיל? להגיד תודה לכולכם שבאתם? חלקכם, אם לא …
ואחד שסמך על הרוח
מספרים על ספינה אחת אשר נטרפה בלב ים ונוסעיה נתקעו על אי בודד אלפי מיילים מכל מקום יישוב. עברו שני דורות מאז התאונה ובני ובנות האי יודעים דבר אחד – לעולם לא לסמוך הרוח. זו מסורת שעברה אליהם דרך הוריהם, …
הרוח החרבה
פרק 1 מורן "מורן!" שמעתי צעקה (מבוהלת לגמרי) לחרדתי עכשיו. קפאתי בבהלה בעקבותיה גם אני, אך במהרה התאוששתי ממנה, הסתובבתי ויריתי פרץ מים עם הידיים שלי כדי להגן על החבר שלי במסע, דון, כדי להרוג אותה בפרץ המים הזה רגע …
הקלף של סופי
כמה ימים לאחר שמלאו לי 13, תכננתי לנסוע בסוף השבוע לדידי, חברה שלי מהחוג לאנגלית. אמא הסכימה אחרי שכנועים ארוכים, ואני כבר לא יכולתי לחכות להרגיש עצמאית ולנסוע באוטובוס לבדי. נסיעות תמיד מרתקות אותי ואני אוהבת לבהות בנוף מהחלון, להציץ …
הצפים בזרם
1 "היי, מיקי", לחש כרובי בקול רך וצרוד. "מיקי", אמר כרובי והגביר מעט את קולו. מיקי התהפך על צדו ועשה תנועת נידוף עם ידו כאילו הוא מגרש איזה זבוב תועה. ריאותיו עלו וירדו בשלווה עם קצב נשימתו. כרובי גירד את …
נגישות
