עתליה ואני החלפנו מבטים בינינו ומשם אל רצפת הגוּמִידָם השקופה אליה התנקז הדם שנזל לתוך בועות ג'ל. קולו של צופר הערפל נשמע ברחבי אֶרֶץ, קורא לזקנות להתייצב במזח שבנמל לקראת יציאתן למסע הנדידה אל דילמוּן . מרבית הנשים באיי הנידה …
מלחמת ההכחדה
"ברגעים אלה ממש ספינות הפליטים האחרונות מתכוננות להמראה. המשימה שלנו פשוטה, אך קשה. עלינו להדוף את האויב עד שהספינה האחרונה תעזוב את סביבת כדור הארץ. אנחנו לא צריכים ולא מצפים לנצח, אלא לשרוד, להישאר בחיים כדי שיום אחד נשוב ונציל …
מילים של ערפל
פואמת ארבעת המחוזות וכחל מכחל היו, מנהרות הכסף זוהרים ופתלתלים ומכחול עמוק ונצחי ומהמים הגדולים אי שם מעבר לאופק, בם לא חזתה עוד עין אדם. וסחף גשמים ובוץ ורפש שם יופי לא נמצא אך בחיפושי עידנים. שם בהדר ובהוד שוכבים …
מחוץ למים
כשהתעוררתי כבר הייתי מחוץ למים. השמש, איליה הייתי חשוף עכשיו יותר מאי פעם, כמעט ו"טיגנה" את קשקשי הסנפיר שלי (אז לזה הם מתכוונים, אותם תל אביבים מזדיינים, כשגולשים לנו על הרעפים ומדברים על "החום של ישראל"). היא חצתה את המרחק …
מאחורי הסמטאות והפעמונים
אי שם במרכז פתח תקווה, בין בניין העירייה לשוק – במקום שעל פניו חולפים אינספור פרצופים מידי יום, בדרך ללשכת התעסוקה או לדואר המרכזי – אני מבחין בבניין המוכר והאהוב. הבניין בו חייתי והתבגרתי מאז הרגע בו הגעתי לגיל ההקרבה …
למה כובע
כל קשר בין עלילת הסיפור לבין אירועים שהתרחשו במציאות הוא מקרי בהחלט גם פה למעלה קוראים לי עדיין אדיסי. המלאך אדיסי. למה, שאלתי, למה כובע, ענה לי בבדיחות הדעת המלאך גבריאל, כשחיוך על פניו. כתשובה לשאלה זו הוא גם הצביע …
לנדוד, בכדי להישכח
אֶברוֹן הידק את מעילו נגד הרוח והמשיך לצעוד בראש מורכן, למרות שהרוח עשתה מאמצים מיוחדים למנוע ממנו להתקדם. הוא צעד במורד ההר, דוחק את רגליו באדמה, והציץ מעל לצעיף שכיסה את פניו אל האור האדמדם מקדימה – הוא הגיע לפונדק …
לגעת באנגליה
"הדג לא טעים! זה אף פעם לא מצליח לך. אז מה אם היית במטבח מחמש, ארוחת ערב היא בשבע, את יודעת שככה זה בבית שלנו, גם עכשיו, לא מעניין אותי מה קורה מחוץ לבית. הילדים צריכים שיגרה ברורה ומסודרת. תמיד. …
לא בית
הנורה האדומה מהבהבת. הבהוב איטי ועיקש, אך ללא ספק הבהוב. מרשל מוזס פרומתיאוס, שחמש שנים בחלל הקהו מעט את הרפלקסים המחודדים שלו, קופץ באחת מהמיטה שלו, ומביט לא מאמין בנורה הזו, שדלקה באור אדום יציב בכל יום ויום במסעו. עד …
טעות אנוש
הדבר הראשון שנפגע היה האוויר. החללית הדפה אותו מדרכה בבעיטה כמו דלת ברים במערבון ישן. היא נחתה מולי על הקרקע, רומסת קן נמלים הומה ומספר עשבים שוטים שצמחו שם עד עכשיו. עמדנו אחד מול השנייה בבועת הוואקום שנוצרה מהדף החללית. …
נגישות
