האור שבי

סוף פורים, כ"ז בשבט

היי. קוראים לי צ'רלי ואני כוכב בן 12!! אני מקים עיתון בית ספר, ואני כבר בכיתה כוכ (כיתה ו'). אני גר ברחוב הדובה הגדולה בשכונת שביל החלב. זה נמצא היישר בחלל. ככה זה נראה ברחוב הדובה הגדולה בשכונת שביל החלב – לא כמו כל מקום אחר בעיר. כל בית שם צבעוני, כאילו נצבע בכוכבים זוהרים. ואני גר בבית הקטן עם החלונות הירוקים והגינה שמלאה בפרחים שזוהרים בלילה.

אתמול עצרתי פושע. טוב, אני מניח שזה פושע. רוצים לגלות למה ואיך? אז תמשיכו-

טוב, אז אני מניח שהכול התחיל בערב ט"ו כוכב. זה היה שיעור "תולדות ההיסטוריה" עם דוקטור כוכבוני. היא כוכבית בתוכנית "כוכב נולד" ו"כוכבי הצעיר". אנחנו עבדנו בחוברת ולפתע הרגשתי מוזר בקודקוד העליון, כאילו משהו נמשך ממני. זה כאב וזה היה מ-ו-ז-ר. לא יודע, משהו הרגיש לא בסדר. אז צעקתי, ובגלל שרשרת אירועים מאוד ארוכה שלא אסביר עכשיו (המורה, המנהלת, נשיא המדינה{סתם, סתם}) הלכתי לחדר ה"לא מרגישים טוב". שם פגשתי את נייג'ל, שרה וקוקו, חברים טובים שלי. נייג'ל הוא כוכב שמנמן קצת ומאוד חמוד. שרה היא כוכבית עם משקפיים שעוזרת לי וקוקו הוא כוכב שצירפנו אלינו כי ראינו שהוא לבד. הגברת שרה לומפוצ'ודיסקורטומאי (בוא נקרא לה פשוט האחות) בדקה אותי ואמרה לי "אדון צעיר, אתה לא חולה ואתה נראה מצוין!". כן כן, זה מה שהיא אמרה לי, אז חזרתי לכיתה. בערב, כשביצעתי את הבדיקה השגרתית בלשכ"צ (בדיקת לב של כוכב צעיר) גיליתי שחסר לי האור. זה היה משהו מוזר. ואז נזכרתי ברגע ההוא בכיתה, שהרגשתי שמשהו נמשך ממני. מישהו גנב לי את האור!!!!!!!!!!!! זה היה פשוט נורא. הייתי בהלם. אז התקשרתי לשרה, לנייג'ל וקוקו ואמרתי להם שחייבים לפתוח בחקירה בלשית. קבענו מחר, ביום שבת במפקדה הסודית על עץ האוכמצע. 

למחרת בבוקר, בשעה כוכבי בדיוק נייג'ל, שרה וקוקו הגיעו למפקדה הסודית. הסברתי להם מה קרה, והראתי להם את התוצאות במד הבלשכ"צ. הם הנהנו, ויחד תלינו את הלוח. בסוף הפגישה, הלוח נראה כך: פתקיות היו מפוזרות, חוטים היו מתוחים על פניו, ובסוף הגענו למסקנה אחת. צריך ללכת לגלימפצ'יני. אם אתם לא יודעים מי זה, אסביר לכם מיד: גלימפצ'יני הוא איש שסולק מבית הספר לפני 20 שנה, ומאז הוא שוכב מול בית הספר. הוא בטוח יראה מי גנב את האור שלי!!!

אני הלכתי לישון בלחץ גדול לקראת מחר. התהפכתי כול הלילה עד שכמעט לא ישנתי. לבסוף החלטתי לקום. קמתי מהמיטה ורצתי אל בית העץ. ניסיתי לחשוב כל הלילה על הפתרון, אבל בסוף חזרתי למיטה. למחרת בבוקר, קמתי ופגשתי את נייג'ל, שרה וקוקו במפקדה הסודית. תיעדתי את האירוע ביומני בצורה זו: 

יום פורים. כ"ו בשבט.

היום אנחנו הולכים לגלימפצ'יני כדי לדעת מי גנב את האור שלי.

אז יצאנו מהבית. התחלנו ללכת וכעבור חצי שעה הגענו לגלימפצ'יני. גלימפצ'יני ישב כרגיל מול בית הספר, והביט בו. "היי גלימפצ'יני" אמרתי. גלימפצ'יני הרים את מבטו, ואמר "היי"… לאחר חצי שעה נוספת של דיבורים, גלימפצ'יני הודה שהוא ראה את האור שלי יוצא מהבית ספר. אני המשכתי לדבר עוד כמה דקות, עד שהרגשתי שאני בעצם התעצבתי, כי ידעתי שלא אתפוס את הגנב. התעצבתי מאוד, ואורי דעך. ריחפתי הביתה בעצב, ובכיתי. זה היה פשוט מעציב, לדעת שהאור שלך, מקור השמחה שלך הלך. לפתע קרה משהו בכדור הארץ,33545 קילומטרים חללים מאיתנו… למען האמת, 33545.9 קילומטרים חללים…

כדור הארץ, 2025,פברואר.

שלום הביט בכוכבים. זה היה לילה שטוף כוכבים, ומושלם לשלום. אור הכוכבים נצנץ מעל אך לפתע חלק מהכוכבים דעכו וכוכב אחד היה שחרחר. שלום כיוון את הטלסקופ לכיוון הכוכב, וראה שהוא כמעט נעלם. ואמר "איך זה שכוכב אחד מעז?". הוא חשב לרגע, ואז הוא אסף כמה חפצים בשק, ושלח דרך הטלפורטר. שלום המשיך להסתכל עוד כמה שניות עד שהפסיק.

כוכב כוכיבאן,2025,כוכבים.

צ'רלי התחיל לבכות. בוםםם!!!! שק עור עף לכיוון צ'רלי ופגע בו. 

צ'רלי הרים את השק, ומצא בתוכו פתק שכתוב בו "believe", וציור של אור. צ'רלי ניסה להבין מה כתוב,  וכבר כמעט התייאש עד שפתאום הבין. הספרייה!. הוא רץ אל גברת שלים הספרנית. היא הביטה בו והתחילה לקשקש על "מתנת חודש החיוב לספרים הבין כוכבי" עד שצ'רלי הצליח להסביר לה את רצונו. "אההה" היא אמרה והגישה לו ספר שהיה כתוב עליו "תרגומן כוכבית-אנגלית" צ'רלי לקח את הספר הביתה והתחיל לקרוא. שרה, קוקו ונייג'ל הלכו איתו. צ'רלי ישב וקרא, ואחרי שעתיים הוא לפתע הבין- להאמין. הוא הבין שהוא רק צריך להיות מאושר כדי להיות טוב עם עצמו. צ'רלי התחיל לזהור, ואורו גבר. הוא יצא מהבית, והתחיל לרוץ ורץ אל בית הספר. הוא התחיל לרחרח. צ'רלי ריחרח את אורו, ועקב אחרי הריח היישר אל… רחוב ביגר חמש. צ'רלי התאכזב. אולי אני לא אמצא את האור שלי הוא חשב. לפתע עלה גל ריח חדש. צרלי ריחרח בעקבות הריח והגיע היישר אל מקום קטן ומוזר עם נדנדה נטושה. צ'רלי התחיל לבכות מעצב כי אין סיכוי שהאור שלו שם ואז הוא ראה בית גדול שקורן ממנו קצת אור. הוא רץ אל הבית הנטוש בעוד נייג'ל, שרה וקוקו רצים אחריו. הוא פתח את הדלת, ונכנס לבית. אבק ריחף מסביבו וכמה עכבישים טיפסו על הקירות. לפתע – שלאאק!

דברים מוזרים התעופפו סביבו, צ'רלי ניסה להתחמק מהם, אבל הם העיפו אותו החוצה. צ'רלי גדל וגדל, עד שמעך את הכניסה לבית. הוא קטן בחזרה ורץ לתוך המערבולת. לפתע הוא ראה משהו נוצץ בתוך המערבולת. זה היה האור שלו!! הוא רץ אל המערבולת, וניסה לחטוף את האור שלו. חפצים חבטו בצ'רלי, אבל הוא נאבק. לפתע אחד החפצים העיף את צ'רלי. צ'רלי נחת על הרצפה. "צ'רלי!" רצו אליו שרה נייג'ל וקוקו. צ'רלי התחיל לרוץ והצליח לחטוף את אורו. הוא רץ החוצה. לפתע חסמה את הדרך דמות אפלה. "אההה!" צעק צ'רלי. הדמות ניסתה לחטוף את האור, אבל צ'רלי דחף אותה על הרצפה. הוא רץ החוצה והוא החזיר את האור אליו. אור קרן, ופיצוץ על קולי של אור זהוב העיף את כולם. לאחר כמה שניות, האור פסק וצ'רלי ראה שהוא שוב מאושר. הוא נחת על הקרקע וחיבק את חבריו. "תודה," הוא אמר. הוא הרגיש מאושר שוב, וידע שהוא צריך להיות ככה. הוא התחיל לזהור שוב, מרוב שמחה כי ככה הם כוכבים, שמחים כשצריכים. הוא רץ אל הבית וראה את הדמות נאנחת מכאב. צ'רלי עזר לדמות לקום, וגילה שזה הילד שגר לידו!. צ'רלי דיבר עם הדמות, וגילה שהוא עשה את זה כי הוא הרגיש לא טוב עם עצמו. 

באותו הזמן בכדור הארץ…

 

כדור הארץ, 2025,פברואר.

שלום הביט בכוכבים. זה היה לילה שטוף כוכבים כי האור חזר. כולם שמחו בכדור הארץ, שלום חייך. זה היה לילה פשוט מושלם. ובנוסף, הוא גם הציל את שביל החלב! זה באמת לילה מושלם.

 

כוכב כוכיבאן,2025,כוכבים.

צ'רלי הרגיש טוב. הוא רץ הביתה שמח, ועבר בדרך אצל גלימפצ'יני. "תודה לך" הוא אמר והמשיך לרוץ. כשהגיע הביתה הכול חזר לקדמותו. האור הטוב של צ'רלי טיהר את הממלכה מרוע, ולכולם זה היה טוב. צ'רלי הבין גם שהוא טוב כמו שהוא ויכול להאמין בעצמו כדי להיות יותר טוב עם עצמו. הוא חיבק שוב את שרה, נייג'ל וקוקו ויחד הם רצו החוצה, מאושרים מהיותם מי שהם. אלו היה ימים מושלמים.

וככה החזרתי את האור שלי, מצאתי עכביש מחמד, גיליתי מה השם של הבודקת והצלתי את שביל החלב מפשע גדול… אני חושב שאולי הייתי צריך לתאר את זה ביומני ככה: 

כ"ז בשבט.

היום חזרתי לבית ספר, והכול היה טוב. אפילו קיבלתי את פרס התלמיד המצטיין על כך שהצלחתי להחזיר את אורי.

 

כדור הארץ, 2025,פברואר.

שלום הביט בכוכבים. אחרי כמה דקות, משהו קרה. שק עור עופף לכיוונו של שלום. בתוך השק שלום מצא פתק שבו כתוב "thanks" שלום חייך. הוא הביט שוב בשק ומצא צילום של צלחת עם חייזר. שלום קרן מאושר. עכשיו הוא יוכל להוכיח שחייזרים קיימים! זה באמת יום נפלא. 

כוכב כוכיבאן,2025,כוכבים.

זה היה לילה מופלא וצ'רלי נחר כרגיל. לפתע קרה פיצוץ גדול. בוווווווום!!!!!!! 

צ'רלי התעורר בבהלה. הוא רץ החוצה וראה את הכוכב בוער. "שרה!" הוא קרא. הוא רץ לחללית החרום והבעיר את המנועים. הניח את עוגיות החרום למעלה והתכוון להכניס אותם פנימה. לפתע שרה, נייג'ל וקוקו רצו אליו ועלו על החללית. צ'רלי הזיז את המצערת קדימה והמריא. מסלול ההמראה המאולתר רעד בעוד המטוס-חללית טס עליו. המטוס-חללית עלה על כן ההמראה והמריא למעלה. המטוס רעד בעודו חודר את גבול הרחויה(מקום שבו מתחיל החלל). לפתע, בגובה 120 קילומטרים המטוס עצר ואז התחיל לצנוח. "תא הדלק!" צרח צ'רלי."מישהו חיבל בו!" החברים צרחו בעודם מתקרבים לקרקע. לפתע המטוס התיישר והתחיל לעוף למעלה. הילד שחטף את אורו של צ'רלי נתלה מאחורה וגרם למטוס-חללית לרחף. החברים עברו את גבול הרחויה. עכשיו הם לא יפלו. הכוכב שגנב את אורו של צ'רלי (קים) איבד אחיזה וצנח למטה. צ'רלי היסס לרגע ואז הפנה את החללית לכיוונו. הם צנחו למטה ותפסו את קים. ואז הם טסו שוב למעלה. כשהם הגיעו לגובה 200 קילומטרים הם עצרו ואז ריססו את הכוכב. הכוכב הפסיק לבעור. החללית צנחה למטה. היא הבעירה מנועים ונחתה על האדמה של הכוכב. כל החברים יצאו וחילצו את קים. קים סיפר שהוא ראה מישהו אחר מנסה לגנוב את אורו של צ'רלי ודרך בשביל המוקשים ופוצץ את הפצצות העתיקות מתקופת מלחמת הכוכבים.הם יצאו מאזור הנחיתה והגיעו לעיר. יותר מחצי מהאזור היה הרוס. "אנחנו יכולים לתקן את זה!" קרא צ'רלי. "אתה בטוח? אנחנו רק ילדים" אמר קים. "בטוח!" קרא צ'רלי. הם נכנסו לעבודה. 

 

חודש לאחר מכן, העיר הייתה שוב גמורה ויפה. צ'רלי וחבריו קיבלו אות הוקרה מראש העיר וקים קיבל… פרס גדול על כך שהציל את חברי החללית. לפתע קים שאל "רגע… מה זה הדבר הזה על ראש החללית?" כולם הביט על החללית וראו חבורה של קאפקייקים חרוכים מעט אבל שלמים. החברים חייכו ופרצו בצחוק. 

 

ה{לא} סוף

צ'רלי הביט על הכול. זה פשוט לילה מושלם. 

 

במהלך כתיבת סיפור זה, נתקלתי בקשיים רבים כמו צ'רלי וחבריו. אלה היו קשיים מכל מני סוגים, החל ממה יהיה הסיפור וכלה במה עושים כדי להמריא במטוס. אני מאחל לכם, הקוראים, שתאהבו את הסיפור ותבינו שכדי להצליח אתם צריכים רק להאמין בעצמכם כי אין דבר שהדמיון לא יכול לעשות. בקיצור, תמשיכו לחלום גבוה ותיצרו דברים נהדרים בזכות עצמכם. 

אחרית דבר

צ'רלי בדק הרבה והחליט לשנות משהו. הוא הגיע אל קים לכמה שעות וממש נהנה! בהמשך הם יהפכו לחברים טובים, אפילו שהייתה להם התחלה מפוקפקת. זה לא אומר כלום. מבחינה חברית, הם עדיין חברים. זה מה שהיה צריך לקרות מבחינה טובה. 

הסוף!!