מאת: בהוקרה לעלייה מברית המועצות שבלעדיה אנה אנו באים. ש ו ש ן צ ח ו ר נווד אמיתי – סיפור נדודיו מתמשך ומתעצם גם אחרי מותו [אנונימוס]. גלובוס ”נשיונל גאוגרפיק” – ישן, צולע ומחליד מעט – ניצב בעליבות של …
רוצח
מאת: "נע ונד תהיה בארץ", כך אמר לו אלוהים, מיד אחרי שהמציא את הרצח. אז הוא נדד. * * * ביד אחת ענף שגילף למקל, ביד השנייה תפוח שקטף קצת לפני שהירח לקח את מקומה של השמש, קין הסתובב בין …
קפיצת הדרך
מאת: רוני הסתכלה בפינה הימנית במסך, השעה המוצגת הייתה שמונה ועשרה, כבר מאוחר, מאוחר מידי, והבדיקות שהיא הריצה בדיוק הסתיימו. נראה שעדכון התוכנה שהם עבדו עליו כל החודש האחרון סוף סוף עובד ונשאר רק לשחרר גרסה לעולם. כל מהנדס מתחיל …
צעד בין מימדי
מאת: מסתבר שלגנוב מגובלינים זה רעיון רע, הם ממש מהירים יחסית לגודל שלהם. לא נראה לי רצתי כזה מהר בחיי… השמש האירה דרך הענפים והרוח שרקה באוזניי, לא הרגשתי כך בחיים כבר הרבה זמן. רצתי ורצתי, נראה לי סוף סוף …
עיר האלוהים
מאת: השמש עולה אדומה ובוהקת. מאירה גבעות שחורות. גבר בראשית שנות השלושים לחייו צועד בקצב הליכה מדוד. נראה שהוא הולך כך כבר זמן רב . נעליו הצבאיות בלויות. על כתפו תלויה סכין גדולה ועל גבו הוא נושא תיק גב גדול …
עינב ואני
מאת: "ביי בנות," לחשה אימא, "אני ואבא נחזור מאוחר יותר. קרן פה בסלון אם אתן צריכות כל דבר." הצצתי מעבר לאימא וראיתי את קרן, יושבת בסלון מול הטלוויזיה. האור שבקע מן הטלפון שלה האיר את הסלון החשוך והטיל אור על …
נדודי יונה
מאת: מושבת רפאל נינה סיימה לכנוס את העיזים שלה בחזרה אל הדיר אחרי רעיית הצהריים, סגרה את שער העץ הגדול והלכה לשטוף את הפנים שלה ולהכין לעצמה תה. זו הייתה השעה האהובה עליה ביום: עבודות הבוקר בגן הירק כבר הסתיימו, …
נעה ונדה
מאת: רבקה ישבה על המטוס שימריא לשוויץ בעוד עשר דקות, מנסה לנשום לאט לאט ולהרגיע את הפאניקה שפשטה בחזה. היא מילאה את הבטן באוויר, מרגישה את הסרעפת מתרוממת ואז שחררה לאט לאט את האוויר. המטוס היה חצי ריק, וכל השורה …
נע ונד, לעד
מאת: האל עובד בדרכים נסתרות. כמה אלפי שנים של נדודים מוכיחות אחרת. אין שום מסתורין בקטנוניות של מישהו שחיכה שלושת-אלפים שנה בשביל לחוקק לעם הנבחר שלו את הדיבר "לא תרצח". אולי הוא חשב שנדודיי האינסופיים יהיו לאות זיכרון לעולם על …
נוודי הקסם
מאת: אלברטו החזיק ברפיון את המושכות, בעודם מתקדמים החוצה מהכפר. לפניו, הקרונות של אביו ואחיו התנהלו גם הם בעצלתיים. הוא הביט על בתי העץ עם גגות הקש. "מסכנים", חשב לעצמו. כל החיים הם נטועים באותו מקום, עם אותו הבית, ליד …
נגישות
