אתם מכירים את הסיפור הזה. או לפחות גרסה כלשהי. הצורה, הרעיונות, יהדהדו בכם, גם אם לא שמעתם אותו לפני.  מעולם לא שמעתם אותו לפני. לא בצורה כזו. לא ככה.  הסיפור הכללי, קווי המתאר, ובכן, הם נכונים. אבל הפרטים, טוב, הפרטים …

האישה הראשונה Read More »

כשמתים, הגוף קמל.  הוא מרקיב, והופך לאט לדשן, מאכיל את הצמחיה מסביבו, מתמזג איתה. הנפש עולה, ונתפסת ברוח. הרוח בודדה. לעולם אינה עוצרת, לעולם לא מספיקה להתיידד עם הטבע. בנדודים תמידיים. אז הרוח אוספת נשמות.  שיארחו לה חברה.   היא …

האתיקה של אָפּוּס  Read More »

"המין שלך יוצא דופן באותה צורה משעממת, כמו כל השאר שנאלצנו להשמיד.", אמר הבּו͘רֵא. "אפשר להציע לך משהו לשתות או לאכול, דרך אגב?". היצור נשען בחוסר עניין על מחיצת הצד וחיכה שאענה. רוצח-המונים מנומס, אין מה לומר. הייאוש היה אמור …

הבורא Read More »

גריגל הוא האח הבכור במשפחה אבל אם אתם יכולים לראות אותו הוא נראה שונה משאר הכלבים שיש בכל העולם הזה. גריגל הוא כלב בצבע ירוק מגזע כלבי זומבי בגלל הצבע הירוק הדחוס שלהם.  יש להם הרבה חתכים בעור ואפשר אפילו …

הביוגרפיה של גריגל  Read More »

אמא ואבא חיבקו אותנו חיבוק ארוך. ראיתי עליהם שהם ניסו להסתיר את הדמעות כדי שיוכלו לבכות בשקט אחרי שנעזוב. "תשמרי עליו, אביגיל. כמו שאני יודעת שתעשי," אמא אמרה לי. "אני אשמור." "תישארו ביחד," אבא אמר, "ואנחנו נפגש הכי מוקדם שנוכל." …

הביתה Read More »

המיקום הנוכחי? איפשהו, נראה לי? מרחק מהיעד? די הרבה כנראה, דברים התנהלו בסדר בחודשים הראשונים מערכות תמיכת החיים עבדו, למערכות ההידרופוניות היה ממש אפשר להגיד: "כל הכבוד". זה היה בדיוק בחצי הדרך למסע שלנו כש.. אפשר להגיד שהבעיה שלנו התחילה. …

הדים של נצח Read More »

בשפתיים חשוקות על ההגה כל הדרך הביתה. במושב האחורי הייתה מוטלת שקית שחורה אטומה בתוך קופסת קרטון. דרך המראה המרכזית דיברה איתה ברוך: "מי טוב? מי טוב?" משכה את המשפט בניגון עליז, כשם שמדברים לפעוט, אבל קולה נסדק ונשבר. "מי …

יד שניה: מושתלת היד ואיש הכלב Read More »

הפכפוך הקצוב והלמות המנוע העצום הזכירו לו רחם. למרות שבעצם כלל אין לו זיכרונות כעובר והזיכרון הראשון שלו הוא מהמקלט האטומי ולהערכתו היה בן 3 כשהוא ובת דודתו עסקו בחשיפת איברי מין הדדית בינות מדפים עמוסים לעייפה בקופסאות שימורים וסבון …

היסטריה מטאלום Read More »

בום. חשבתי שהמעבר יהיה רגוע יותר. נוף מדברי שטף את עינינו. חול בכל מקום. דיונות ובורות. טיפת מים לא נראתה באופק. החלק הזה יהיה קשה. בתיק שלי היו 15 ליטר של מים- כבד אבל אם רוצים לשרוד במסע שכזה, צריך …

המסע בעל חמשת הנופים Read More »

המקום הזה מרושע, שׁוּק אמר לעצמו. השער הזוהר נסגר מאחוריו ברעש הצלפה והוא החל בצעידה נחושה אל הכיוון שסימן הכתם המהבהב בצג ידו השמאלית. הזמן לסגירת השער הבא היה מסומן באדום וציין חמישה מחזורים. הוא יספיק אמר לעצמו, שכן היה …

המקום המרושע Read More »

נגישות