הילי מתפרצת לדירה שלי. בלי לדפוק כמובן. "אנחנו נוסעות למכתש רמון!" היא מכריזה. אני מרימה את המבט מהמצגת במבוא לסטטיסטיקה ובוהה בה. "מה?" "מכתש רמון. תתארגני כבר ובואי." "למה?" היא מסתכלת עלי במבט ששמור למי ששואלת שאלות מטומטמות. "אפשר לראות …

זיהום אור Read More »

אסטן: הכל התחיל ביום שהתאהבתי בשמש.  אולי אני נשמע לכם משוגע, אבל אני דובר אמת. האמת היא, שלפני שהיא הייתה השמש, שמה היה לוסיה. היא הייתה הרפתקנית, מלאת חיים, זוהרת – וקצת משוגעת (אבל במובן הטוב של המילה!). מה שאני …

קללה של אהבת כוכבים Read More »

כשהיא הסתכלה למעלה, היא ראתה אותם – מיליארדי כוכבים וגלקסיות וכל הפוטנציאל הזוהר שזרוע בהם. "רגע רגע רגע," רות אמרה, "את אומרת שאת באמת מתכוונת לטוס למאדים?" יעל עצרה ונשמה נשימה עמוקה. כמה פעמים היא תצטרך עוד להסביר את זה? …

מבט לשמיים Read More »

כוכבים זעירים במרחק, מקובעים כפנסי עד, מאירים לי מעט את החושך ששולט בכל. אני מרחפת לבדי, בחלל העצום והריק. אבל לא באמת לבד, רוקד איתי הכוכב שלי. השמש הכחולה מאחוריי מאירה אותי בזוהר תכלכל שעוטף את כולי ואני מדמיינת קהל …

השמש הכחולה Read More »

כשאנחנו מתקרבים לשער המעון, יותמי מרים אצבע אחת ומניע את ידו מצד לצד. גופו דרוך ונהמות של חוסר שקט בוקעות מגרונו. הוא חוזר על התנועה שוב ושוב. אני מתכופף לעגלה, אוחז באצבעו ותופס את מבטו. "יותמי, אני מבין שאתה מבקש …

ירח כחול Read More »

תסתכל למעלה. תבחר כוכב. דמיין שאנחנו שם, נצנוץ אחד בשמיים, בתוך נחיל של כוכבים.  בוסטון "אני אוהב אותך יותר מ… השמיים." מרטין אומר. אור הירח משתקף על משקף מרובע המונח ברישול על אפו המחודד. עיניו הירוקות כמעט וזוהרות על פני …

הלוטוס Read More »

מעלי מתוח המפרש הענק, חושך על חושך. נדמה לי שאני יכולה לראות נצנוצים מדי פעם, אבל אולי זה רק הדמיון שלי. מונה הגייגר מתקתק חרישית והכלים בחגורתי מצלצלים בקול עמום כשהם פוגעים זה בזה ובגוף הספינה. הרטט עובר דרך החליפה …

שביל כוכבים Read More »

חלק 1 אני עומד לבדי בין שברי הברזל והפלדה שהיו פעם ספינת אוויר,רגליי שוקעות קלות בחול הדק שמתחתן והרוח המדברית מכה בי ללא רחמים.זה נגמר.אני היחיד שנותר בחיים מתוך עשרות האנשים שהיו ביחד איתי וכעת הם קבורים מתחת לשברי אותה …

חופש Read More »

~~~ צדק ייעוד: לתקן עוול. ברכה: אמון. ~~~ דלתות המקדש נפתחו בצאת הכוכבים. הקהל הקטן התכנס לתור, תהליך שלווה בשפע של קללות. הקללות התגברו כשהתור נעצר, וכאשר הראשונים ניסו לצעוד לאחור הם נענו בקיר אנושי נחוש שדחף אותם בחזרה. הלחץ …

עבדי כוכבים ומזלות Read More »

אלו הן שעות לילה מאוחרות. לילה ללא ירח במדבר לא מוכר. דים זז באי נוחות בגומחתו. הוא ישן אך מחשבותיו צורחות, רצות ומתרוצצות. הסיוטים שלו מלאים בקרובים שלא הספיק להיפרד מהם, התנצלויות שלא הספיק לומר, והיא. כמובן שהיא שם. כלומר …

רק הכוכבים Read More »

נגישות