מאת: חיה משב הקדמה ומכיוון שהתבקשתי לכתוב על החיות, לא חשבתי על אחר מן הזן היחיד שמוציא עצמו מן החיה, רק כדי לשוב אליה בדחף עז ובלתי נשלט. * זה היה בוקר רגיל. כמו שאר הבקרים. פתיה …
הדברה
מאת: ניצן נוה פקחו את עיניכם וראו עיר. צרו במבטכם את השמיים כפי שתחפצו, מלאים בעשן המפעלים, שכן הם לא יופיעו בסיפור זה. תראו את מגדליה כרצונכם, מלאו את שוקה באנשים שתרצו לפגוש ובמזון שתרצו לאכול. מאות אלפים גרים במגדלים …
האישה שיודעת המון
מאת: אלון פרנקל ערן פתח את הארון והוריד את הפיג'מה מהמדף העליון. פיג'מת פו הדוב כבר בקושי עלתה על הילה, אבל בִּתּוֹ לא הסכימה בשום אופן שיזרוק. אחרי שהתלבשה לבד־כי־אני־כבר־גדולה, ערן מדד לה חום והתכווץ כשהיא השתעלה. שיעול חזק, מטלטל. …
הפרפרים של הלילה
מאת: יואב רותם השעה הייתה שתים עשרה וחמישים וחמש דקות בלילה. הוא ישב על קצה המיטה הזוגית וצפה בשעון של הממיר שעמד במרחק של לא יותר משני מטרים ממנו, מתחת לטלוויזיית ה65 אינץ׳ שהייתה לא מותאמת לגודל של דירת החדר …
אוסקר
מאת: ראי מדר המקום: עיירה, לא גדולה, לא קטנה מדי. המישורים המדממים של דרום ארצות הברית, מקום שבו הכל שפוי. הזמן: מתישהו בין המאה העשרים ואחת לחצות. זה היה לילה יפה, מהלילות שבואם נושא רוחות קיץ נועמות. היכן שעלטה שלטה …
גבירת הצינוק
מאת: שלמה יצחק שוורץ חיים חדשים שרה פקחה את עיניה ושוב עצמה אותן. "אני עדיין חולמת," היא חשבה לעצמה, אך כל כמה שניסתה להירדם שוב היא רק חשה יותר ויותר ערנית, עד שוויתרה ופקחה שוב את עיניה. "למה יש על …
גלגול מלא
מאת: הדר לוטן אלבה ישבה במחפורת והסיטה את המרבד הישן שהצל עליה. המחפורת שעדנה והיא חפרו במו ידיהן סיפקה להן קרירות והגנה. אלבה הציצה החוצה ומצמצה בעיניה, שמש הכתה בה בחוזקה, הודפת אותה בחזרה אל פנים האדמה. במשך כל היום …
בלייז הפיורי מעולם האש
מאת: Lion Tales עיר המלך הייתה הממלכה שלי. מבני הסלע המפוארים אולי נראו לזר כהרים וגבעות מוזרים ניצבים באמצע מדבר אדום, אבל בשבילי הם היו שיא הפאר, היו גאוות היחידה שלי, מקום שאליו אני שייך והוא שייך לי. בדיוק סיימנו …
ג'ונגל
מאת: חזקי זאנגי לפנות בוקר. האפלה מוחלטת בחדר המדרגות. הרגליים מובילות אותי. הן מכירות את הדרך, את המקצב של תשע מדרגות בשתי קפיצות וסיבוב חד, כפול שש קומות. אני נצמד לקירות, מעקה אין. בכניסה לבניין אני עוצר לרגע, נשימה עמוקה, …
דייט
מאת: עומר אנסון פעמון הדירה צלצל. מיכה הלך לדלת. רגע לפני שפתח, בדק את בבואתו בראי שבמבואה. הוא יישר, שוב, את החולצה, אך הכפתורים עדיין לא היו מסודרים אחד מעל השני. דמותו בראי קפצה את אגרופיה, ואמרה לו בקול: 'יש …
נגישות
